"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

27 באוקטובר
ביום קיץ חם, ברחתי לחוף הים הקרוב. בשכבי שם עם הלימונדה שלי, הסתכלתי בכל האנשים שספגו את קרני השמש. כמה אנשים שיהיו שם על החוף, תמיד תהיה מספיק שמש בשביל כולם.אז הבנתי שאותו הדבר היה נכון גם לגבי אהבתו והנחייתו של אלוהים. כמה אנשים שיבקשו את עזרתו של האל, תמיד יש מספיק בשביל כולם. בשבילי, שהאמנתי שאף פעם אין די זמן, כסף, אהבה, או כל דבר אחר, אלו היו חדשות מדהימות.

המודעות הזו עמדה למבחן בפגישת נר-אנון, כשמישהו דיבר על הכוח העליון שלו, תוך אהבה אישית ועוצמה שתאמו לשלי. חשתי כאילו האינטימיות הזו עם אלוהים, תשאיר פחות אהבה עבורי. אך לדעתי ההפך הוא הנכון. לעיתים קרובות יש לי הרגשה של קרבה גדולה יותר אל אלוהים, כשאחרים מספרים עד כמה הכוח העליון שלהם דואג להם, היום אנסה לזכור שיש מספיק אהבה עבור כולנו.

ערים תמיד לקרבתו של האל"."אנחנו יכולים ללמוד לנצל את כוחו העצום ואין-סופי של אלוהים, באם נהיה מוכנים להיות  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 20:51