בפעם הראשונה שפגשתי את עצמי זה היה לפני כ-6 שנים כשהתחלתי לברוח ממשהו ולא ידעתי מה זה. בהגעתי לנר-נון הבנתי שאני בבעיה עם עצמי, עם סחר, כי באותה תקופה לא אהבתי את מה שאני ראיתי בעצמי, שנאתי את הקשר שבינינו, ריחמתי עלינו ולא הבנתי מה עובר עליי ומה הדבר הזה שפתאום בא אליי ואומר לי - זה אני העצמי שלך.
כל זה התחיל כשבעלי עלה על נקיון והעניינים נרגעו חיצונית ולא היתה לי תעסוקה, ומתוך בדידות ושעמום עצמי כי אין במי לטפל ולחנוק, נשארתי לבד עם עצמי ולא מצאתי את מקומי בשום מקום. לא בחברה ולא במשפחה ולא בין חברות ולא עם הילדים שלי. איפה שהלכתי הרגשתי קטנה מבפנים, לא ידעתי לדבר, שתקתי התבלבלתי כל פעם שפתחתי ודיברתי בין אנשים הרגשתי טיפשה ומגוחכת. הערך העצמי שלי ירד ונסגרתי בתוכי ורק בכיתי וברחתי ממקומות שיש בהם אנשים והבנתי אז שיש לי בעיה עם עצמי שלי, שאני לא אוהבת ולא סובלת אותו שהוא כל הזמן בתוכי התחבא ולא היתה לי הזדמנות להכיר אותו כי ברחתי ממנו בלי כוונה.
כילדה אני זוכרת הרבה מקרים וסיטואציות מהם יפים אבל הרוב היה עצוב ומר ואני לא יכולתי ולא ידעתי להתמודד עם הכאב. הזמן עבר ושנים עברו והכאב נשאר וגדל עד שהכרתי את בעלי וההתמכרות שלו באה כמתנה למחלה הרגשית שלי ולבריחה מעצמי ומהקשר שלי על הרגשות האמתיות.
בהגעתי לחוסר אונים מעצמי וממה שאני הרגשתי הגעתי לנר-אנון ושם התחלתי להתמודד עם עצמי. למדתי להכיר מי אני ומה הביא אותי למקום הזה ולמדתי את סחר מחדש. הודתי במגרעות שלי וברגשות ובכעסים שלי תוך התחלקותי בקבוצה ושיתוף החברות , התביישתי מאד בעצמי אבל ידעתי שאין דרך אחרת. עם הזמן נרגעתי, כי אני לא לבד עם עצמי בכאב הזה. ברגע ששיתפתי התחלתי לקבל אותי כאדם אחד בלי להפריד כל הזמן בין סחר לעצמה הבפנים האמיתי. הייתי חייבת לקבל אותי איך שאני כי כך נבניתי ועליי לנסות לשנות מה שלא מוצא חן בעיניי בעצמי. המפתח שלי עם הקשר שלי עם עצמי הוא הקבלה ולא הבריחה. היום אני מתמודדת יותר עם הקשיים שלי דרך קבלתם ולא נלחמת איתם, מנסה לזרום איתם תוך הבנת הסיבות וקבלת התוצאות ועובדת על עצמי תוך דיבור אל עצמי ואל אלוהים שזה כח חדש בריא בשבילי ואני פונה אליו ומבקשת שירפא אותי ממגרעותיי , אני פותחת דלתות כי אני רוצה לעזור לעצמי – להרפות כי ברחתי מספיק מעצמי.
רציתי להקריא את זה בכנס בתל אביב כי זה צעד גדול בשבילי לנסות לעבור את החומות שעמדו מולי שנים כי תמיד ברחתי מאנשים והתביישתי וזה דבר ענק לדבר על רגשות ואנשים מקשיבים לי ואני לא מתחבאת כרגיל ובורחת מעצמי, אבל זה בסדר אני כותבת את זה באתר שלנו ומקווה שחברות יתחברו לזה.
אני יושבת ומדפיסה ומרגישה גאווה ואומץ לעמוד מול החולשות שלי. זה מחזק אותי עם עצמי ובדקות אלה אני מרגישה ---אהבה לסחר –הערכה לסחר –הערצה לסחר. היום אני כן מאמינה שאפשר להשתנות ולהתקדם הלאה רק אם ניתן לעצמנו הזדמנות נוספת בכל פעם שנכשל ונסלח לעצמנו על מה שהיה.
אוהבת אותכם סחר.
0 תגובות
0 תגובות:
הוספת תגובה
| סחר
20:35
