"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

28 באוגוסט
מפליא כיצד הגישה שלי כלפי הזולת נוטה לחזור אליי כמו כדורסל שקופץ בחזרה מלוח התמיכה. חוסר הסבלנות שלי כלפי אחרים, מוליד חוסר סבלנות כלפי עצמי וכלפי עולמי. כשהתנהגותי עם הזולת אינה טובה, אני נעשה הגנתי לגבי עצמי ומצפה מן האחרים להתנהג לא יפה אתי. כמו כן, כשאני מקבל את הזולת ללא תנאים, אני מרגיש שכל עולמי נעשה יותר בטוח.

לכן, יהיה לטובתי אם אתנהג אל הזולת כפי שהייתי רוצה שיתנהגו אליי. אני מנסה לדמיין שדבריי ומעשיי מכוונים אליי, מפני שבסופו של דבר אני בדרך כלל מקבל את מה שאני נותן לזולת.


אם אני לא מרוצה עם מה שאני מקבל, רצוי שאחטט במעשיי. אולי זה לא יהיה זהה, אבל גיליתי שמה שלא מוצא חן בעניי אצל האחרים, זה משהו שלא מוצא חן מעניי אצלי. גם ההפך הוא הנכון; מה שאני מעריץ אצל אחרים, משקף סגולה שאולי נמצאת גם אצלי.

"למרות שאנו נוסעים בכל רחבי העולם בחיפוש אחריי היופי, עלינו לשאת אותו בקרבנו, אחרת לא נמצא אותו"!  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 21:10