"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

לפני שהגעתי לנר -אנון, מעולם לא הרגשתי את החופש להיות אני במחיצת אנשים אחרים. בזבזתי יותר מדי זמן על המאמצים להיות מי שחשבתי שאחרים רצו שאהיה, שעה שחששתי שאנשים לא יקבלו אותי כפי שהייתי.
אבל מיד בפגישת נר-אנון הראשונה שלי הרגשתי בנוח. החברים דברו על תכונות משותפות שאותן הכרתי גם בי. חשבתי לעצמי "הם מדברים על עצמם, אבל הם מתארים אותי! אני בכל זאת לא יצאתי מדעתי"! הפגישות עזרו לי להבין שיש הרבה אנשים בעולם שהם כמוני - אנשים שהושפעו מהתמכרות של משהו אחר. לא היה צורך שאשקר לאנשים בפגישות הללו, ובמשך הזמן למדתי להבין שאין צורך שאשקר לאף אחד, ובשום מקום. הגעתי למסקנה שאוכל לחיות את חיי בשביל שלווה פנימית ולא בשביל הופעה חיצונית.

"הקליפה שעטפה את חיי באופן הרמטי, שמנעה ממני לחיות ולאהוב, נסדקה; והכוח של נר-אנון ממלא את החלל הריק שבמשך שנים החזיק אותי במרחק מן החיים".  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 20:04