"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

באחד מפגישות נר-אנון דברנו על הדרך בה ההרגלים שלנו לגבי משק הבית, שיקפו את השפעת המכור. אחד החברים התחלק, וסיפר שחייו היו לגמרי ללא שליטה, אלא אם כן ביתו היה נקי ומסודר לחלוטין. סדר וניקיון נתנו לו את האשליה של השליטה.

אחרים ביניהם גם אני, סיפרנו על רצפות שעליהן היו מפוזרים בגדים ,ספרים ועיתונים, עד כדי כך שאי אפשר היה לעבור בחדר מבלי לדרוך או להיתקל במשהו. תמיד חשבתי שזה היה פשוט הרגל גרוע, עד ששמעתי מישהי מתחלקת בכך שאי הסדר היה דרכה להרחיק אנשים מעצמה - להיות מבודדת.

אז ניזכרתי שבבית בו גדלתי, הבלגן שמש בדיוק למטרה זו: תמיד חששתי להזמין חברים הביתה בגלל אי הסדר ששרר בבית. היה לי מאוד לא נוח שבימי בגרותי עשיתי את אותו הדבר שבילדותי גרם לי להיות מבודדת.

"...תוכנית נר-אנון, יש בה כדי לתת לי נקודות מבט חדשה על עולמי, על-ידי כך שהיא עוזרת לי לראות את עצמי ביותר בהירות".  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 20:00