"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

11 בנובמבר
הגדירו את האי-שפיות כמשהו שחוזרים ועושים אותו הרבה פעמים באותה דרך, ומצפים לתוצאות שונות. בעבר ניסיתי לשלוט באנשים, במקומות, ובדברים, תוך אמונה שדרכי היא הדרך הנכונה. אני הכרתי את ההישגים שלי-הדרך שלי, שהייתה מבוססת על רצוני, לא עבדה. בכל זאת, המשכתי לנסות. זו הייתה דרך חיים בלתי שפויה.

צעד שלוש: החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחת אלוהים-כפי שאנו מבינים אותו", היה עבורי נקודת מפנה שבה ויתרתי על הצורך לשלוט. מובנו של דבר היה בחירה בין חיים בלתי שפויים לבין חיים שפויים-רצוני או רצונו של האל. מאחר ורצוני אכזב אותי פעמים רבות, השאלה האמיתית הייתה, כמה זמן עוד אמשיך לרוץ סחור, סחור, עד שתהייה בי הנכונות להודות בכישלוני ולפנות למקור של עזרה אמיתית?

"אף-על-פי שאין אדם שמסוגל לחזור אחורה ולהתחיל הכל מחדש, כל אחד יכול להתחיל מעכשיו וליצור סוף חדש".  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 13:59