"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

19 בדצמבר
ההתמכרות היא מחלה משולשת-גופנית, רגשית, ורוחנית. מאחר ואני הושפעתי מן ההתמכרות של מישהו אחר, אני בודקת את מצבי הגופני, הנפשי, והרוחני בכך שאני שואלת את עצמי:

האם מצבי הגופני עדיף? האם אני אוכלת וישנה במידה מספקת? מתי הלכתי בפעם האחרונה לבדיקות כלליות או לרופא שניים? האם אני נקייה, נחה, מתעמלת?

האם אני מבקשת או נותנת חיבוק כשיש לי צורך בכך? האם אני נעשית יותר מודעת לרגשותיי? האם יש לי מאמצת וחברים מנר-אנון שיעזרו לי בעת צרה? האם אוכל לחגוג כשהכל בסדר? האם אני מקציבה זמן להנאות? האם אני ממקדת חלק מתשומת הלב שפעם הייתי נותנת לחשיבה שלילית באסירות-תודה?

האם יש לי מערכת יחסים עם כוח שהוא גדול ממני? אם לא, האם אני מוכנה לנסות? האם אני מקדישה זמן לתפילה ולמדיטציה? האם יש בי יותר נכונות לבקש עזרה? האם אני משתתפת בקביעות בפגישות, קוראת את ספרות נר-אנון, מיישמת את הצעדים ואת שאר הכלים בחיי היומיום שלי? האם אני מכירה ומודה בהתקדמותי?

"רצוי לשמור על עצמך טהור ועליז; אתה הוא החלק שדרכו עליך לראות את העולם".
 

1 תגובות

1 תגובות:

יש לי את הרצון לטפח את עצמי ולדאוג לעצמי אך מי שסבל מהזנחה מתקשה מאוד לדאוג לעצמו בכל מובן אדם כמוני מרגיש כל הזמן את הצורך שידאגו לו מתוך חסך שאינו סמוי יותר זהו חסך שנהפך לצורך.

נכתב על-ידי אנונימוס, בתאריך 10:26 21/12/04  

הוספת תגובה

| שרה 07:34