"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

13 בדצמבר
כשאני רוכב על אופניי במהירות רבה, במורד הגבעה, אני מרגיש תמיד שאני חי במלוא העוצמה, שאני מאוזן לחלוטין. נר-אנון עוזרת לי לאזן את חיי כאילו היו רכיבה על אופניים, ולהעביר את החיוניות הזו לכל יום-במיוחד כשאני מיישם את הסיסמה:"חייה ותן לחיות".

אני מנסה לחבוק את כל מה שהחיים נותנים, כולל שמחות ועצב, מפני שלכל זה יש משהו להציע לי. גילתי זאת באחת מפגישות נר-אנון, כשמישהו שאל:"מה היה קורה אילו התחלתי להודות לאלוהים כשהיו בעיות?" בתחילה נאלצתי להכריח את עצמי לענות תוך קפיצת שניים:"תודה לאל". כעבור זמן, שיניי השתחררו והחלפתי רחמנות עצמית באסירות תודה.

כשאני חי את חיי במלואם, קל יותר לתת לאחרים לחיות את חייהם. יש לי חיוניות, אני תפילה שגם אחרים יתברכו בה.

"טוב להגיע לסופו של מסע שהוא לקראת משהו; אך בסיכום, המסע הוא החשוב".
 

1 תגובות

1 תגובות:

באמת רעיון נפלא - להודות לאלוהים גם כשיש בעיות. אני זוכרת כשלפני מספר חודשים נפל עלי חלק מארון בזמן שאני והבן הרכבנו אותו ביחד - התחיל לרדת לי דם מהראש, נורא נבהלנו וכמובן שמיד טסנו לבית-חולים, ובדרך לשם לא הפסקתי להגיד תודה לאלוהים והרגשתי כזו אסירות תודה כי בכל זאת, מצבי יכול היה להיות הרבה יותר גרוע.

להחליף רחמנות עצמית באסירות תודה - רעיון שאני בהחלט מתכוונת לאמץ לעצמי.

נכתב על-ידי אילנה, בתאריך 17:02 13/12/04  

הוספת תגובה

| שרה 13:10