"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

14 בדצמבר
לאבדה פנים רבות-גירושים, כליאה, מחלה, מוות, אפילו השתנות נפשית. כשאבדתי את האדם שאהבתי יותר מכל, הייתי הרוסה לגמרי, וביגוני, דחיתי ממני את כולם. תודה לאל שהייתי בנר-אנון די זמן כדי לעורר בקרבי את אותו אזור ששואף לבריאות, למרות מה שקרה. וכך, התחלתי שוב לעבוד את התוכנית.

בעזרת כל-כך הרבה חברים נפלאים מנר-אנון, שתמכו בי ונתנו לי להתאבל בדרכי ולמשך הזמן שנזקקתי לו, למדתי לחזור אל צעד 1, ולהודות שהייתי חסרת-אונים אל מול האבדה הזו ושאבדה לי השליטה על חיי. שוב נוכחתי שתקוותי היחידה הייתה בכוח גדול ממני. וכך, צעד אחרי צעד, למדתי לחיות עם האבדה, עם הכאב, עם הייאוש, עד שבסופו של דבר התחלתי שוב להרגיש שאני חיה.

"המסד שפיתחתי בנר-אנון, לא רק שמביא אותי להודות כאשר הכל מתנהל כשורה, אלא הוא גם מביא אותי להבנה שהתוכנית עובדת בייחוד כשהמצב הוא בכי-רע".
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 07:08