"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

25 בדצמבר
בנר-אנון אנו לומדים "לחשוב" לפני שאנו מגיבים על התפרצויות זועמות והאשמות שנאמרות במצב של שיכרות. אנו לומדים לסתום את הפה כשאנו מתפתים להתערב במשהו שהוא לא עינייננו. אנו לומדים מהי ערכה של שתיקה.

אבל השתיקה יכולה להיות יותר פוגעת כשמשתמשים בה כדי להעניש. להתעלם מכוון מניסיונותיו של מישהו ליצור תקשורת, זה לא יותר טוב ממלחמת מלים. חמת-זעם שמתבטאת ללא מלים, באמצעות מבטים קרים וטריקת דלתות, היא עדיין חמת-זעם. כשאנו בוחרים להכאיב לזולת באמצעות שתיקה, או כל נשק אחר שעומד לרשותנו, אנו7 מכאיבים רק לעצמנו.

אם יש לי צורך לומר משהו שעדיין אין ביכולתי לאומרו בצורה בונה, אולי כדאי שאלך לפגישה בנר-אנון, או שאתקשר אל המאמץ/ת שלי, ואשחרר מעט מן הרגשות המלאות חומר נפץ. עליי לזכור שמטרתי היא לרפא את עצמי ואת מערכת היחסים שלי. אנסה להחליט החלטות שתתמוכנה במטרה זו.

"...אם בשתיקה יש אפילו רמז של זעם או איבה, היא מאבדת את עוצמתה...לשקט האמיתי יש איכות של שלווה, של קבלה, של שלום".
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 08:38