"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

קורה לעיתים, שמרגיז אותי כל מה שעושה המכור שבחיי. לפעמים הוא אפילו לא מוזג את דייסת הבוקר כמו שצריך! נכון שחשוב בשבילי ללמוד להכיר ולהגן על עצמי מהתנהגות שאינה מקובלת עליי, אבל זה לא תמיד מה שקורה. כשאני מוצאת את עצמי מתבוננת בכל פרטי התנהגותו ומבקרת אותם, מוטב שאראה זאת כאות לכך שמשהו קורה לי, משהו שהחמצתי או התעלמתי ממנו. האם אני חוששת מפני ביקורת שעומדת להיערך במקום עבודתי? האם שמעתי משהו בפגישה, משהו שעורר מן העבר איזה זעם שלא שחררתי אותו? האם אני מתנהגת כך בגלל איזה טינה שהעדפתי לא לדבר עליה? קשר טלפוני עם מישהו מנר-אנון יכול לעזור לי להבהיר לעצמי את המצב.

"אדם יכול לגלות רבב בשערו של הזולת, אך הוא לא יכול לראות את הזבובים שעל אפו שלו".

מתוך אומץ לשנות/כל יום ביומו - 29 בדצמבר  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 07:03