"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

אין לדברים הלא-נעימים שאחרים אומרים או עושים את הכוח להרוס את שלוות נפשי או את יומי, אלא אם כן אני ארשה לזה לקרות. האם ארשה לעצמי להגיב למלותיו של אדם חולה, כאילו היו האמת לאמיתה? האם יתכן שהשפלה שאכנע לה תביא לי תועלת?

לפעמים אני תמהה. שחקתי את תפקיד הקדוש המעונה זמן רב. סבלי הביא לי הרבה תשומת-לב ורחמים. התרגלתי להאשים אחרים בבעיותיי, ונמנעתי מלקבל על עצמי אחריות על חיי. במילים אחרות, אני חושבת שהפקתי תועלת מן הסבל שלי. אבל היא לא שווה יותר את המחיר.

כיום אני מגלה מי אני באמת בעזרת הכוח העליון שלי ותוכנית נר-אנון, יש בקרבי אישה יפה שאינה זקוקה לבנות את זהותה מסביב לסבל. אני לומדת לאפשר לאישה הזו לפרוח במקום להסתתר מאחורי מסוה של סבל. אינני רוצה להחמיץ אף אחת מן ההיזדמניות שעומדות לרשותי לחיות, לצמוח, וליהנות.

"...חלק גדול מאושרנו או ממצוקתנו תלוי במזג ובניהול העיניינים ולא בנסיבות שלנו".

מתוך אומץ לשנות/כל יום ביומו - 30 בדצמבר
 

1 תגובות

1 תגובות:

שרה'לה,
תודה על השירות הנפלא שאת עושה כאן. רק לקרוא את ה"רק להיום" שלנו גורם לי להתרומם בהרגשה, להתאזן ולהתחבר לאמת שמעניקה לנו התוכנית.

כל יום אני מזכירה לעצמי, על-ידי אמירת תפילת השלווה בלב, להתנתק מדפוסי עבר ומדרך המחשבה שכל כך הורגשתי אליה של לאפשר לכל אחד, פשוט לכל אחד להשפיע עליי, לסחוב אותי ולגרום לי להרגיש לא טוב עם עצמי. גם אני שחקתי את תפקיד הקדוש המעונה זמן רב פשוט בגלל - שלא ידעתי אחרת.

אוהבת

נכתב על-ידי אילנה, בתאריך 08:01 31/12/04  

הוספת תגובה

| שרה 04:13