"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

לפני שגיליתי את נר-אנון, נהגתי לעיתים קרובות לנצל את בעיותיהם של אחרים כדי להתעלם מההתחייבויות שלי. אהבתי את הדרמה של המשברים של הזולת, ודיברתי עליהם בכל הזדמנות. חיי נראו לי יותר ויותר מחוסרי משמעות, והבעיות שלי-מטופשות.

לכן, כשהגעתי לנר-אנון, היה לי קשה מאוד להתמקד בעצמי. כשבאתי לפגישות, רציתי לדבר על המכור, אבל אף אף אחד לא התעניין בזה. כולם שאלו אותי שאלות עלי-איך אני הרגשתי, מה אני עשיתי, מה אני רציתי.

גיליתי שהתעניינתי באחרים באופן מוגזם, משום שהייתה לי הערכה עצמית נמוכה. המאמצת שלי עזרה לי להבין שכאשר התנהגתי כאילו חייו של הזולת חשובים יותר מחיי, גרמתי נזק לעצמי. היה עלי לשים קץ להתנהגות הזו באם רציתי ללמוד להעריך את החוויה שלי. ההתמקדות בעצמי הייתה תחילתה של יצירת ערך עצמי. זה דרש תרגול, אבל בעזרת התמיכה שקיבלתי בפגישות, התחלתי להרגיש יותר בנוח. למדתי לדבר על עצמי ולתת חשיבות ותוקף לתחושות, להישגים ולדאגות שלי.

"אנחנו מדברים על התפקיד שמלאנו ביצירת בעיותינו, ואיך אנחנו משנים את גישותינו ואת דפוסי התנהגותנו כאשר אנו מיישמים את תוכנית נר-אנון בחיינו".

מתוך אומץ לשנות / כל יום ביומו 25 בינואר
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 08:29