"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

מצאתי כמה אתרים שבהם אפשר להאזין להקלטות של דוברים מכל תוכניות 12 הצעדים ואני נוהגת להאזין להקלטות האלו לעתים קרובות רק חבל שהן באנגלית. אולי זה באמת המקום להגיד שאני מאוד מעריכה את העובדה שאני שולטת היטב בשפה האנגלית. היום, בעידן האינטרנט, זו באמת מתנה גדולה. כשהייתי ילדה אבי נשלח לעבוד בניו-יורק ובמשך כל שנות בית-הספר, מהיסודי ועד סוף תיכון, התגוררנו בארה"ב. נכון, רכשתי שפה שזה נהדר, אבל לכל הסיפור מתלווים גם הרבה קטעים מטרידים – קשיי הסתגלות, משברים, הרבה פרידות ואפילו היום – אני נמצאת כאן בארץ ואח שלי חי בארה"ב.

האזנתי הבוקר לדוברת אל-אנון בשם מרי פרל. זו לא הפעם הראשונה שאני שומעת שחברות אל-אנון עובדות את הצעדים ביחד עם הספר אלכוהוליסטים אנונימיים, וזה שימח אותי מכיוון שגם קבוצת הצעדים שלנו עובדת לפי הספר הזה ביחד עם חוברות העבודה שהותאמו לספר. הם גם מקיימים פגישות "לימוד הספר הגדול" (Big Book Study Groups) מה שגם מצא חן בעיני. בכלל, הנושא עצמו של ההתחלקות שלה היה "למה כדאי שחברי אל-אנון ילמדו את הספר הגדול". "בתחילה", היא מספרת, "קראתי את הספר כי רציתי להבין את הבעיה שלו, ותיכף זיהיתי 'אותו' בספר, אבל מאוחר יותר הגעתי למצב שיכולתי לזהות את עצמי בספר. וזה כל העניין – אני מסתכלת במראה ורואה את הבעיה – 'אני' ואם אני יכולה להזדהות עם הבעיה, אני יכולה להזדהות גם עם הפתרון".

סיימנו אתמול את הצעד השלישי.

כשהיה נדמה לי לרגע שאולי לא עשינו הרבה בפגישה, תיקנה אותי מיד שרה ואמרה שהפגישה דווקא הייתה בהחלט לעניין, כי בלי שנתכוון ובלי שנרגיש הובלנו באמצעות הגשר מהצעד השלישי אל תחילת הצעד הרביעי.  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| אילנה 12:08