"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

עכשיו, כשהשנה הגיעה לסופה, אקדיש כמה דקות כדי לבחון את התקדמותי ולהודות עבורה לכוח העליון שלי. מה עשיתי כדי לתרום להצליח השנה? אולי זה היה פשוט וגם עמוק ורב-משמעות להעיז לבוא לפגישה הראשונה שלי, או להמשיך לבוא גם כשזה היה קשה.

כיצד הושטתי יד השנה לחברים באגודה? האם ערכתי את הספרות לתצוגה בפגישה, האם הנחיתי פגישה, האם עזרתי לנקות? אולי קבלתי בברכה חברים חדשים או שנתתי להם את מספר הטלפון שלי. אולי ביקשתי ממישהו לאמץ אותי. או שפתחתי את לבי יותר לעומק בפני המאמץ או המאמצת שכבר היה/תה לי. האם הודתי לו או לה עבור כל מה שהעניק/ה לי? האם הכרתי ביכולתי לאהוב ולבטוח באחרים?

אולי סוף-סוף הבנתי את צעד 1, או שבאמת התחייבתי לעבוד את הצעדים האחרים. אולי הייתה לי האמונה והאומץ להחליט החלטות קשות.

גיליתי שיש לי תפקיד חשוב ברווחתי. אחגוג את השיגוי ואודה עבור מה שניתן לי. אין בי מושלמות, אבל יש מצויינות!

"למדתי להתייחס אל עצמי כאל מישהו רב-ערך, אני מגלה שעם יישום ממושך, אתחיל להאמין בכך".

מתוך אומץ לשנות/כל יום ביומו - 31 בדצמבר
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 04:25