לעיתים קרובות אני מחפשת אישורים ותשבוחות מבחוץ! גם כאשר הפעולה שאני מבצעת מוצלחת, ההרגשה הטובה שלי תלויה בהכרת הזולת בהצלחתי. טעמה של הארוחה שאני מכינה בבית אינו טעים מספיק כאשר אף אחד לא משבח את הטבחית. יש לי רגשות של טינה כלפי הטובות שאני עושה לילדיי כאשר הם אינם מודים לי עבורן.
כולנו זקוקים לטפיחה על הכתף מפעם לפעם. אבל, כאשר התשבחות מן הזולת הופכות להיות המניע להתנהגותי ואני זקוקה להן כדי להיות שבעת רצון, אז אני נותנת בידי הזולת את השליטה עלי.
אנשים אולי שוכחים לשים לב לדברים הנפלאים שבצעתי, או שייתכן שלא נוח להם לשבח אותי. אני לא חייבת לקבל זאת אישית. רחמנות עצמית ורגשות טינה אינן הברירות היחידות שעומדות לרשותי. אם אצליח ללמוד לקבוע את ערך מעשיי והתנהגותי, ולהעריך את השיפוט שלי, אז שבחים מן הזולת אומנם יגרמו לי הנאה, אבל לא יהיו הכרחיים בשביל השלווה שלי.
"ראייתך תתבהר רק כאשר תוכל לבחון את הלב שלך".
מתוך אומץ לשנות/כל יום ביומו - 9 בינואר
0 תגובות
0 תגובות:
הוספת תגובה
| שרה
14:46
