"
רק להיום תהיה לי חצי שעה שקטה רק לעצמי ואנסה להירגע באותו פרק זמן...". זה נשמע כל כך פשוט עד שניסיתי לעשות זאת. גיליתי שהיה לי קשה להיות לבד אפילו במשך זמן קצר-שלושים דקות שקטות היו יותר מדי בשבילי מתוך יומי העסוק! לכן התחלתי עם חמש דקות בלבד. במשך הזמן הצלחתי למצוא לעצמי עשר דקות, אחר כך עשרים דקות ולבסוף שלושים דקות.
למרבה הפלא, חצאי השעות השקטות האלה מחזירים לי את השפיות. במשך הזמנים האלו, שאת מרביתם אני מבלה בתפילה ובמדיטציה, מתגלים אלי השלווה ועוז הנפש של אלוהי.
כתוצאה מכל זה, למדתי לשאת את חברתי ואפילו ליהנות ממנה. עכשיו, ללא כל קשר למה שקורה, יש לי צורך בחצי שעה הזו על מנת לקבל פרספקטיבה על חיי. גיליתי שאני לא לבד גם בהיותי בתוך מערבולת של מהומה ומבוכה. אם אקצה לעצמי את הזמן, הכוח
העליון שלי שולח את המסר.
"
שב תנוח. שדה שניתנת לו מנוחה מניב יבול יפה".
מתוך אומץ לשנות/כל יום ביומו - 7 בינואר
0 תגובות
0 תגובות:
הוספת תגובה
| שרה
02:40