"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

קניתי הרבה מהתוכנית ואני באמת יכולה לקום בבוקר ולהגיד בוקר טוב - איזה יום נפלא היום. טוב לי אז... אני שוכחת להביע אסירות תודה, הכל בסדר אז... אני שוכחת איך זה היה פעם ואני לא מקפידה להגיע לחדר (עייפה בלה, בלה, בלה). אין לי טענות, אין בחיים שלי דרמות, מתחים ועצבים, אני מבסוטית לי - אז מה? זהו, אני לא צריכה תוכנית?
נו באמת, אני יודעת יותר טוב מזה. אני יודעת ש"זה עובד אם עובדים את זה" וש"אני נותן את מה שקיבלתי על-מנת לשמור על מה שיש לי" ועם כל הלב אני מאמינה שכל מה שניתן לי וכשהמזל מאיר לי פנים זה הודות לדרך ולתוכנית 12 הצעדים.

הבן והחברה שלו הזמינו אותי לחמין בשבת ו"אחר-כך", הם אמרו, "נלך כולנו לחדר של האנ.איי לסדנת 12 הצעדים" (אגב הסדנה מתקיימת בחדר בחיפה משעה 1:00 בצהריים עד 3:30 והיא פתוחה לחברי כל תוכניות 12 הצעדים). ללכת ביחד? איזה יופי. קצת הופתעתי לשמוע את זה אבל מה-זה הייתי מאושרת... עד הגג.
 

1 תגובות

1 תגובות:

בוקר טוב אילנושקה אחותי!
ככל שנתמיד ונעבוד את תוכנית 12 הצעדים, כך יוטב לנו.לא שוכחת מאיפה היגעתי,חוסר שפיות מלאה.
אילנה,שמחה אני באושרך אלו חלק מהמתנות שבדרך.עוד יוסיף ויתגלה.כשאחד בהחלמה כל הסובבים מחלימים,זו עובדה.
אסירות תודה לאלוהים על שהיגעתי לחדר, התוכנית,החברות שהפכו לחלק גדול וחשוב בחיי.
שנה חדשה בסייומה,שתבוא על כלונו שנת בריאות, אהבה, שלווה,אמונה,אחווה ושלום.
עוד יוסיף ויתגלה.
אמן.
אוהבת אותכם וזקוקה לכם בדרך.
שרה

נכתב על-ידי שרה, בתאריך 10:22 31/12/04  

הוספת תגובה

| אילנה 07:20