כאשר הגעתי לנר-אנון הייתי במצב של ייאוש ובדידות. השתוקקתי לאותה שלווה שהיתה לחברים שנוכחו בפגישה. הקדשתי תשומת לב מיוחדת כאשר החברים התחלקו אודות הכלים שעזרו להם.
הרי לפניכם מה ששמעתי: לכו לפגישות והתחלקו ככל שתוכלו; עבדו את כל
הצעדים, אך לא את כולם בבת-אחת-התחילו את
הצעד הראשון; בחרו
במאמץ או
מאמצת; קראו בכל יום משהו מספרות
נר-אנון; בין פגישה לפגישה, השתמשו בטלפון על מנת ליצור קשר. התחלתי בהדרגה לקבל עלי את כל אחת מן ההצעות הללו, והתחלתי להווכח בשינויים אמיתיים בחיי. התחלתי להאמין שתוכן חיי יכול להיות יותר משורה של ימים מלאי כאב שיש לעבור אותם איכשהו. עכשיו היו בידיי אמצעים שעזרו לי להתמודד עם מצבים קשים ביותר. הגעתי למסקנה שבעזרת הכוח העליון שלי, אוכל להתמודד עם כל מה שיעמוד מולי, וגם להתבגר תוך כדי כך. במשך הזמן, עזרו לי הכלים והעקרונות של התוכנית, להגיע אל השלווה אליה כה השתוקקתי במשך זמן רב.
"עמידה על המשמר יום-יומית תהיה מחיר זעום לשלם עבור שלווה נפשית".
מתוך אומץ לשנות/כל יום ביומו - 4 בינואר
0 תגובות
0 תגובות:
הוספת תגובה
| שרה
07:40
