"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

יש לי הרגשה נפלאה שאני האדם המאושר ביותר בעולם, מפני שמצאתי לעצמי משפחה שניה, שבתוכה אני מהווה חלק ממשי. במשפחתי החדשה, מקבלים אותי כפי שאני. אף פעם אין לי צורך להתחזות או לכסות את רגשותיי במסכה. ניתן לי לדבר בחופשיות ולדעת שמה שאומר לא יעזוב את החדר.

בני משפחתי החדשה מזדהים איתי בשעת התחלקות בבעיותי. אבל במקום לפתור עבורי את בעיותי, הם נותנים לי את הכבוד לעשות זאת בכוחות עצמי. הם מתחלקים הניסיונם בעוז נפשם ובתקוותיהם, ובשעת התחלקות כזו, לעיתים קרובות, הם משמיעים בדיוק את מה שעוזר לי במצב בעייתי.

במשפחתי החדשה, האהבה לא עובדת בשיטת הציונים. אין צורך שארוויח או אזכה באהבת הזולת-היא ניתנת ללא מחיר, במתנה. אין צורך להיאבק עבור מקומי תחת השמש, עלי רק להרפות ולהיות עצמי.

"בשבילי, המכור הוכיח את עצמו כמורשה שהיא מרה/מתוקה-מרה, בגלל הסבל והכאב שסבלת,מתוקה, מפני שאלמלא הכאב והסבל, לא היה לי הצורך לחפש ולמצוא דרך חיים חדשה".

מתוך אומץ לשנות/כל יום ביומו - 11 בינואר
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 16:36