"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

בנר-אנון למדתי להבין שמצפה לי כישלון מוחלט אם אנסה לאלץ את הזולת להפסיק להשתמש, מאחר ואני חסרת אונים מול ההתמכרות. גם חברים אחרים באגודה לא הצליחו בכך, ובכל זאת, כפי הנראה, הם היו כמעט שמחים להודות בכך. במשך הזמן הבנתי: כששחררנו את המאבק הזה, שבטוח היה שנפסיד בו, אנחנו השתחררנו.

בהדרגה התחלתי להבין שכל מה שאעשה או לא אעשה, לא ישכנע את יקירי להיתפכח הבנתי זאת באופן הגיוני,אך עבר זמן מה עד שהאמנתי בזה בעומק ליבי. הרבה פגישות נר-אנון, שיחות טלפוניות, קריאה בספרות נר-אנון, אלה היו האמצעים ההכרחיים לתהליך הלימוד הזה.

כעבור זמן, כשיקירי בחר במפוכות, גיליתי דרכים חדשות ליישם את עיקרון חוסר האונים הזה. אומנם התפתיתי לעקוב אחרי מספר הפגישות בהן השתתף המכור ולהגן עליו מיפני מצבים שיפגעו בו, אך הישתכנעתי שמה שלא אעשה, לא יגרום לזולת להצליח או להיכשל במפוכחותו. אחרי כן הבנתי שלפחדים שלי לא היה הרבה קשר עם המכור. לעומת זאת, הם העידו שעלי לעבוד את התוכנית שלי.

".להתפתחותנו הרוחנית אין גבולות, ואין סוף לגמולנו, אם ננסה להפעיל את התוכנית בכול תחומי חיינו"

מתוך אומץ לשנות/כל יום ביומו - 14 בינואר  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 17:33