"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

באחת הבקרים עמדתי להסתכל במושבה של דבורים. תוך כדי הפחד שנפל עלי הודות להשתוללות והזמזום הנלהב, הזכרתי לעצמי שאם לא אדחוף את אפי אל תוך הכוורת שלהם, לא איעקץ. כאשר אבחר לשמור על מרחק בטוח ממצב מסוכן, אני אהיה בסדר.

לדעתי, זהו בדיוק הלקח שההתנתקות מלמדת. הברירה תמיד נתונה בידי. כאשר אחוש שמציאות מסויימת מהווה עבורי סיכון גופני, נפשי, או רוחני, יש ביכולתי ליצור מרחק ביני ובין אותה מציאות. לפעמים, זה אומר שעלי להימנע ממעורבות רגשית יתירה בבעייה; לפעמים-יציאה מן החדר ועל ידי כך סיום השיחה. פעמים אחרות זה אומר ליצור מרווח רוחני ביני לבין המכור או התנהגות של מישהו אחר. זאת לא אומרת שחדלתי לאהוב את אותו בן אדם, פירוש הדבר הוא שידועות ומובנות לי הסכנות האורבות לשלומי ושבידי הברירה לדאוג לעצמי.

"כאשר אדם מחזיק בפנס שלו, אין לו צורך לחשוש מפני החשכה".

מתוך אומץ לשנות /כל יום ביומו - 12 בינואר  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 04:49