"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

מי מפחד מאהבה עצמית?
אהבה...איך אדם יכול להתיימר להיות רגיש ולאהוב מישהו או משהו אם אינו מרגיש?
אהבה עצמית זה להרגיש את עצמי (גופי, רגשותיי, מחשבותיי), להיות מודע לעצמי, לצרכיי.
לעמוד על שלי כשמתנהגים אתי במינפולטיביות..
להיות סבלני אל עצמי ופחות ביקורתי אל עצמי..
לדרוש את המגיע לי..
למצוא את היופי והאור בתוכי.
לדעת שאני שלם ואהוב כמו שהאל ברא אותי.
לקטוף משדה השפע של החיים את מה שאני זקוק לו בלי לפחד ולדאוג שלא יישאר עבורי.
לא לאפשר לאחר לרמוס את כבודי בשום דרך ובשם אף תורה.
להיות חופשי ולהיות אני עצמי.
לכבד את המרחב המקודש שלי.


להרגיש את החלקים בפגועים בתוכי, להתייחס אליהם ולחבק אותם.
להרגיש את הניצוץ האלוהי ממנו נבראתי ולכבד אותו, להאיר אותו יותר ויותר.
להיות ברור עם עצמי כך שגבולותיי יכובדו ולא ישאבו אותי.
להרגיש טוב עם עצמי וליהנות מעצמי ומחיי.
להיות שלם עם האמת שלי.
לתת את מה שאני יכול ולהפנות מישהו למטפל אחר בלי לדאוג לאגו שלי..
חירות, כבוד, אמת אומץ=אהבה עצמית.
באהבה...
מהמקום הזה נוכל לצמוח הלאה ולכבד את אותם האלמנטים בדיוק אצל הזולת.

אוהבת  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 16:18