לא מכבר נודע לי על משבר שחל בחייו של מכור שאהוב עלי. כשניסיתי לעבוד היום, מצאתי את עצמי יושבת בדלדול איברים, בדיכאון וללא ריכוז. במהרה, חדלתי לחשוב על העבודה, עסקתי בהטלות של התוצאות הנוראות שתיגרמנה על ידי המשבר של אהובי, והתחלתי לחשוש כיצד עלולות התוצאות להשפיע עלי. הסיסמה
"כל יום ביומו" מזכירה לי שלמרות הפחדים שלי, לא ידוע לי מה יביא המחר.
מדוע אני מדלגת אל העתיד? ייתכן שלא נתתי מקום לרגשות שלי. בחלק ממחשבותי אני מהמרת שעל ידי כך שאני דואגת מראש, יהיה לי יותר קל להתמודד עם בשורות לא טובות באם הן תבואנה . אבל הדאגה לא תגן עלי בפני העתיד.היא רק תמנע מימני לחיות כאן ועכשיו.
"הדאגה לא גוזלת את העצב מן המחר;היא רק מוצצת את העוצמה מהיום"
מתוך אומץ לשנות/כל יום ביומו - 15 בינואר
0 תגובות
0 תגובות:
הוספת תגובה
| שרה
06:02