"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

בדרך כלל אני אדם עדין ונינוח, קשה להאמין מה קורה כשאני כועס. תוקפת אותי חמת-זעם, לחץ הדם שלי מוכפל, ואני משחרר זרם של קללות. אחרי שנים בנר-אנון, הזעם שלי עדיין מהווה בעיה, אבל ההתנהגותי השתפרה בהרבה.

לפני זמן מה, הכלב שלי הסתבך בחוט חשמל ושבר אגרטל יפיפה. אני המזג שלי התקלקח, ומילים זועמות חתכו כמו חרבות חדות. מה שגרם לי לשנות את ההתנהגות הזו, היה המבט הנעלב והמבולבל על פניו של הכלב שלי. שנגרם על-ידי השינוי הפתאומי והאלים שחל בי. אם בעל חי קטן היה מסוגל להגיב בצורה כזו, לידימה גרמו התפרצויות כאלה אצל האנשים שבחיי, שהבינו כל מלה! "אנחנו יכולים לסלול את הדרך לקראת רגועה וסבירה, רק אם נמצא קודם כל מוצא לרגשות השליליים שלנו"
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 12:06