"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

25 באוגוסט
תלמידים מתחילים בפסנתר לומדים להשתמש רק ביד אחד ורק במנענעים בודדים. בשלב הבא הם לומדים להשתמש בשתי הידיים, ובמשך הזמן הם לומדים לנגן על כל המנענעים, גם הגבוהים וגם הנמוכים. למעשה, חלק מן ההנאה שבנגינה הוא בשמיעת רעם הטונים הנמוכים ואת הצליל הקליל של הטונים הגבוהים.

היום-בנר-אנון, אני לומדת לנגן בכלי חדש-אני. יש ביכולתי לחוות טווח רחב של רגישות; החל באהבה, שמחה, עד פליאה. אני חשה תודה עמוקה עבור צחוק ומצב רוח קליל-כמו כן גם עבור כעס וחרדה,מפני שכל התחושות הללו הן חלק ממהותי השלמה. אני מאמינה שבכוח העליון שלי רוצה שאני אחייה את החיים במלואם ושאהיה מודעת לרגשותי במואן: להנפצות הרועשת של הזעם, לשירה הלוחשת של השלווה, לגבהים של הפליאה, ולבוננויות החדשות שמרחיבות את לבי ואת ראשי ממש כפי שאצבעותיי נמתחות כדי להגיע את כל המנענעיםבאקורד שמהווה אתגר. אני לומדת להפיק צלילים יותר עשירים ממה שחשבתי אי- פעם שאצליח.

"לעיתים היה קורה שהייתי אומללה בצורה חריפה ונואשת...
אבל למרות כל זה אני עדיין בטוחה להיות בחיים זה דבר גדול".  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 12:37