"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

28 באוגוסט
מעולם לא העזתי לבטוח במישהו כפי שבטחתי במאמצת הראשונה שלי. בקשתי ממנה לאמץ אותי כשהבטחון העצמי שלי היה לגמרי מעורער: הייתי מאוד מבולבלת, האם היא תקבל אותי? הייתי בטוחה שהיא תסרב לי מפני שלא הייתי ראויה להצלה, הופתעתי מאוד מתגובתה החיובית.
היא הובילה אותי דרך הצעדים בעדינות. כל כך רציתי לשפר את הרגשתי עד כדי נכונות לנסות כל כלי או רעיון שנר-אנון הציעה, חייתי, נשמתי, ואכלתי נר-אנון.

יום אחד, הרגשתי בודדה, טלפנתי אליה ויללתי בייאוש שלעולם לא אצליח להגיע להרגשה טובה יותר. מה שהיא ענתה באותו רגע מכריע היה:"אינני מכירה אף אחד שמוכן כמוך לעבוד את התוכנית". מצב רוחי המריא! היא אמרה לי את מה שאני לא הייתי מסוגלת לומר לעצמי, אבל ידעתי שזה היה נכון - אני הייתי באמת מוכנה. באותו רגע של הודאה ידעתי שאני אהייה בסדר, מפני שהיו לי הנתונים הנכונים. עם הזמן, הדוגמה שלה עזרה לי ללמוד לתת לעצמי הודאה כזו.

הסתכנתי, בטחתי, כתוצאה מכך, למדתי להבין שאני ראוייה להצליח!

"אין מעשה שנעשה, גם המוסרי ביותר, שנוכל לבצעו לבד; לכן, אנו ניצלים על ידי האהבה".
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 11:51