"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

27 באוגוסט
בפגישת נר-אנון הראשונה שלי, התאכזבתי כשנתנו לי את שנים-עשר הצעדים במקום רשימה של"עשה ולא תעשה", כדי שאוכל לשנות את המכור. למרות זאת, מכיוון שהייתי במצב נואש, ניסיתי את הצעדים.

בפגישת נר-אנון השנייה שלי חשבתי שהבנתי כראוי את שלושה הצעדים הראשונים - ידעתי שלא הייתה לי שליטה, האמנתי באלוהים,והייתה בי הנכונות להעביר את הבעיה שלי אל כל מי שיהיה מוכן לקבלן. ככל שהמשכתי להשתתף בפגישות,התחלתי להבין שלא הודיתי ברצינות בכך שלא הייתה לי שליטה. אחרת לא הייתי מנסה לשלוט בכל אחד ובכל דבר שסובב אותי, דילגתי על הקטע של "לשחרר ולאפשר לאל", אז מה?

היום לשמחתי, יש לי אלוהים סבלני עד כדי כך שכשאומר "לא רצוני אלא רצונך". הוא יתערב ויסדר את העיניינים באופן שאפילו בדמיון לא היה ביכולתי לעשות זאת. שלושה הצעדים הראשונים אינם קלים לביצוע כפי שחשבתי פעם, אבל בנר-אנון למדתי להשתדל להגיע להתקדמות, לא למושלמות.

"כל עוד אתה בחיים, המשך ללמוד כיצד לחיות"?  

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| שרה 11:36