"כאשר ארגיש את עצמי חסרת אונים, או שלא אצליח לבצע שום דבר, מפני שיש כל כך הרבה לעשות, עד כדי כך שלא אדע מהיכן להתחיל; אעצור את עצמי לרגע, ואזכיר לעצמי לקחת כל צעד, כל משימה, כל יום ביומו".

לב יקרה - אשמח מאד אם תבקרו אותנו מענג אותי לשמוע אותך מתחלקת ומשתפת אותנו בנסיונך ובקרבתך לאלוהים. וההקשר לדברים היפים שכתבת לפעול בניחותה אצלי לפעמים זה עובר את ה-10 ו-20 ואחרי זה יש דממה של שקט ממנה אי אפשר כבר לעשות משהו. אני משתדלת לא להתערב ולכפות דברים ובקשות על אחרים – בני משפחתי.

אתמול הבן הלך לים עם החברים שלו, שכנים שלנו, והם איחרו ונהיה חושך. אחרי שמונה נהיתי לחוצה, פחדתי. בדרך כלל השכן תמיד מחזיר את הילדים שלו וגם את הבן שלי, אז פניתי לבעלי וביקשתי ממנו שילך הוא במקום השכן, כי אני דואגת. בעלי שמע, שתק ולא ענה. לא ביקשתי עוד פעם התישבתי במרפסת והתחלתי לדבר בתוכי למה כל קשה לו לעשות את זה התעצבנתי מאד וגלי חום בכל גופי. התאפקתי, שתקתי ופתאום הוא קורא לי ושואל למה השכן לא מביא אותם והפעם אני ספרתי עד 30, עברתי לידו, הסתכלתי עליו וגם הוא בדק את המבט שלי והמשכתי ללכת ולחשוב שכלום לא יהרוס לו את השעה הזאת שהוא נח מול הטלוויזיה, אפילו איחור הבן.
נשארתי עם הרגשה רעה וחום בחזה ובצוואר כי לא הוצאתי וצעקתי, ותוך כדי ראיתי את השכן בחצר והבנתי שהוא הלך להביא את הילדים. נרגעתי ואחרי רבע שעה הבן חזר ונרגעתי יותר. בזמן הזה בעלי התלבש ועלה לחדר ואני התקלחתי ישבתי וראיתי סרט כך נגמר הערב.

קמתי היום - שבת מרגישה אחרת מאתמול רגועה הבן ישן כולם בסדר והתחלתי לחשוב מה היה ושמחתי במחשבות שעברו בראשי שהם: כיבדתי את עצמי, לא צעקתי, היה לי קשה מאד. קיבלתי את הדברים שאין ביכולתי לשנותם ואני בטוחה בזה שאלוהים שלט במצב ולא אני ומקווה שינחה אותי כל הדרך.

אוהבת אותכם סחר.
 

0 תגובות

0 תגובות:

הוספת תגובה

| סחר 08:13